לדלג לתוכן

נבחרת ארגנטינה בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נבחרת ארגנטינה בכדורגל
מידע כללי
כינוי "לה אלביסלסטה" (הלבן ותכול השמיים)
התאחדות התאחדות הכדורגל הארגנטינאית
השתייכות CONMEBOL
דירוג פיפ"א
(24 באוקטובר 2024)
1      
 - ניקוד פיפ"א 1,883.50
 - דירוג שיא 1 (נמדד במרץ 2007)
 - דירוג שפל 24 (נמדד באוגוסט 1996)
מאמן ליונל סקאלוני
קפטן ליונל מסי
מירב השערים ליונל מסי (109)
מירב ההופעות ליונל מסי (187)
אצטדיון ביתי המונומנטל
אתר רשמי
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחק בינלאומי ראשון
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי 0 - 6 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
(מונטווידאו, אורוגוואי; 20 ביולי 1902)
הניצחון הכי גדול
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 12 - 0 אקוודור אקוודוראקוודור
מונטווידאו, אורוגוואי; 22 בינואר 1942
ההפסד הכי גדול
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה 6 - 1 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
היינסבורג, שוודיה; 15 ביוני 1958
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי 5 - 0 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
גואיקיל, אקוודור; 16 בדצמבר 1959
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 0 - 5 קולומביה קולומביהקולומביה
בואנוס איירס, ארגנטינה; 5 בספטמבר 1993
בוליביהבוליביה בוליביה 6 - 1 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
לה פאס, בוליביה; 1 באפריל 2009
ספרדספרד ספרד 6 - 1 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
מדריד, ספרד; 27 במרץ 2018
גביע העולם בכדורגל
הופעות 18 (הראשונה ב-1930)
ההישג הטוב זכייה (3 פעמים; 1978, 1986, 2022)
קופה אמריקה
הופעות 44 (הראשונה ב-1916)
ההישג הטוב זכייה (16 פעמים) (שיא)
1921, 1925, 1927, 1929,
1937,1941, 1945, 1946,
1947, 1955, 1957, 1959,
1991, 1993 2021, 2024
נבחרת ארגנטינה בכדורגל 1964

נבחרת ארגנטינה בכדורגל לגבריםספרדית: Selección de fútbol de Argentina) מייצגת את ארגנטינה מאז 1901 והיא אלופת העולם המכהנת. נבחרת הכדורגל מנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל הארגנטינאית. נבחרת ארגנטינה, המכונה "אלביסלסטה" (לבן ותכלת) כצבעי תלבושתה, נחשבת לאחת הנבחרות הטובות בעולם, ולזכותה שלוש זכיות בגביע העולם (1978, 1986 ו-2022), 16 זכיות בקופה אמריקה ושתי זכיות במדליית הזהב האולימפית.

הדירוג הנוכחי של נבחרת ארגנטינה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-1 בעולם, נכון ל-24 באוקטובר 2024; הניקוד הוא 1,883.50 – ללא שינוי לעומת ניקוד קודם.[1] דירוג השיא 1 נמדד לראשונה[2] במרץ 2007, והדירוג הנמוך ביותר 24 נמדד לראשונה[2] באוגוסט 1996. נבחרת ארגנטינה הייתה בראש הדירוג העולמי של פיפ"א לראשונה במרץ 2007 למשך חודש, ובפעם השנייה למשך עשרה חודשים בין אוקטובר 2007 לבין יולי 2008.

מלך השערים של נבחרת ארגנטינה הוא ליונל מסי עם 109 שערים.[3][4] מסי הוא גם שיאן ההופעות בנבחרת (187).[3][4]

נבחרת ארגנטינה היא אחת הנבחרות הוותיקות בעולם. התאחדות הכדורגל הארגנטינאית הוקמה כבר ב-21 בפברואר 1894, והיא הוותיקה מבין התאחדויות הכדורגל באמריקה הדרומית ואחת הוותיקות בעולם.

השנים הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגנטינה השתתפה בגמר המונדיאל הראשון ב-1930 אי פעם, בו הפסידה לנבחרת אורוגוואי בתוצאה 4:2, אחרי שהוליכה 1:2 במחצית. השחקן הארגנטינאי גיז'רמו סטאבילה סיים כמלך שערי הטורניר עם 8 שערים.

באותן שנים נחשבו ארגנטינה ואורוגוואי לנבחרות הטובות בעולם. השתיים גם נפגשו בגמר אולימפיאדת אמסטרדם, שגם בו ניצחה אורוגוואי. מלך שערי הטורניר, דומינגו טראסקוני, היה גם הוא ארגנטינאי.

ארגנטינה השתתפה גם במונדיאל 1934 שנערך באיטליה, אך הודחה מהמשחקים לאחר הפסד 3:2 לשוודיה.

לאחר מכן החלה תקופה שחורה עבור הנבחרת, שנמשכה קרוב ל-30 שנה. החונטה הצבאית ששלטה במדינה השתמשה בנבחרת ככלי פוליטי ולא אפשרה לנבחרת להשתתף במונדיאלים שנערכו ב 1938, ב-1950 וב-1954, אף על פי שהנבחרת נחשבה לאחת הטובות בעולם. ארגנטינה שבה להשתתף בגביע העולם רק ב-1958.

ארגנטינה זכתה במהלך אותן שנים בלא פחות מ-8 גביעי קופה אמריקה (ארגנטינה זכתה ב-12 גביעי קופה אמריקה עד שנת 1959 וסיימה כסגנית 9 פעמים).

מונדיאל 1966 - תחילת היריבות עם נבחרת אנגליה בכדורגל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונדיאל שנערך באנגליה ב-1966 נכנס להיסטוריה בגלל משחק רבע הגמר של ארגנטינה מול אנגליה, שהחל את היריבות בין שתי הנבחרות. השופט הגרמני הרחיק את אנטוניו ראטין, קפטן נבחרת ארגנטינה, בטענה שראטין קילל אותו. השופט הגרמני, שלא דיבר ספרדית, נימק את החלטתו בכך שהתרשמותו הייתה שמדובר בדברי נאצה "לפי הטון ולפי מבטו של השחקן". לאחר ההרחקה סירב ראטין להתפנות מהמגרש והתרצה רק לאחר שכנועים מרובים. מאמן אנגליה, אלף ראמזי, אסר על שחקניו ללחוץ את ידי הארגנטינאיים בתום המשחק וכינה אותם "חיות" בטענה שהם שיחקו בצורה ברוטלית.

הארגנטינאים, שהגיעו למונדיאל אחרי שזכו שנתיים קודם לכן בגביע בהשתתפות נבחרות ברזיל, אנגליה ופורטוגל, טענו לקיפוח מצידם של האירופאיים לאורך הטורניר.

1978–1993: עידן הזהב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1978 אירחה ארגנטינה את המונדיאל, ונעזרה ביתרון הביתיות כדי לזכות בגביע בפעם הראשונה בתולדותיה, לאחר שניצחה את הולנד במשחק הגמר בתוצאה 1:3. השחקן המצטיין בנבחרת היה מריו קמפס, שכבש 6 שערים והוכתר למלך שערי הטורניר.

החונטה הצבאית ניצלה את הטורניר גם למטרות פוליטיות והציגה תמונה מעוותת של מצב אזרחי ארגנטינה באותן שנים.

דייגו ארמנדו מראדונה הודח ברגע האחרון מהסגל למונדיאל על ידי המאמן ססאר לואיס מנוטי בשל גילו הצעיר. כעבור שנה הוליך מראדונה את נבחרת ארגנטינה הצעירה לזכייה ראשונה במונדיאל הנוער, ובכך ביסס את מעמדו כאחד השחקנים החשובים של ארגנטינה.

במונדיאל 1982 שנערך בספרד העיניים היו נשואות למראדונה, אך ארגנטינה אכזבה והודחה על ידי ברזיל במשחק שבו הורחק מראדונה בשל פגיעה ללא כדור בשחקן יריב.

ב-1986 זכתה ארגנטינה בתואר בפעם השנייה. היא ניצחה במשחק הגמר את מערב גרמניה בתוצאה 2:3 לאחר שער ניצחון של חורחה בורוצ'גה. את ארגנטינה הנהיג דייגו ארמנדו מרדונה, שכבש חמישה שערים במהלך הטורניר. בעיקר זכורים שני השערים שכבש מול אנגליה במשחק רבע הגמר: את השער הראשון כבש מראדונה בעזרת ידו, בשער שמכונה "יד האלוהים". את השער השני כבש מרדונה לאחר שכידרר לאורך חצי המגרש של האנגלים, תוך שהוא עובר בדרך כמה שחקני הגנה אנגלים בדרך לכיבוש השער.

המשחק עצמו קיבל משמעות רבה הן בגלל היריבות הספורטיבית בין שתי המדינות שהחלה עוד מ-1966 והן בגלל המחלוקת בין שתי המדינות לגבי איי פוקלנד (איי מלבינס), מחלוקת שהביאה למלחמה בין שתי המדינות ב-1982.

ב-1990 הופיעה ארגנטינה בפעם הרביעית במשחק הגמר, אך הפעם הפסידה לגרמניה המערבית בתוצאה 1:0. ארגנטינה הציגה נבחרת בינונית באותה מונדיאל והצליחה להגיע לגמר בעיקר בזכות דייגו מראדונה. מראדונה שיחק בטורניר למרות פציעה ופרץ בבכי לאחר ההפסד בגמר.

ארגנטינה זכתה ב-1991 וב-1993 בשני טורנירי הקופה אמריקה שנערכו וב-1992 היא זכתה בגביע הקונפדרציות הראשון, שנערך בערב הסעודית, ובגביע ארטמיו פרנקי ב-1993. היו אלו הטורנירים האחרונים שבהם זכתה ארגנטינה במשך 28 השנים הבאות עד זכייתה בטורניר הקופה אמריקה ב-2021.

1993 ועד היום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחמשת המונדיאלים הבאים (1994, 1998, 2002, 2006 ו-2010) אכזבה נבחרת ארגנטינה ולא הצליחה להגיע מעבר לשלב רבע הגמר, כאשר לשיא השפל הגיעה במונדיאל 2002 שבו הודחה כבר בשלב הראשון. ארגנטינה הגיעה למונדיאל כפייבוריטית הגדולה לזכייה בגביע, נבחרתו של מרסלו ביילסה נחשבה לטובה בעולם באותם ימים, אך לרוע מזלה היא הוגרלה ב"בית המוות" יחד עם אנגליה, שוודיה וניגריה. ארגנטינה הצליחה לנצח את ניגריה במשחק הראשון משער של גבריאל בטיסטוטה, אך נחלה הפסד במשחק השני מול אנגליה משער בבעיטת עונשין של דייוויד בקהאם. עבור בקהאם היה מדובר בנקמה על הרחקתו במשחק שמינית הגמר מול ארגנטינה במונדיאל 1998. ארגנטינה התייצבה למשחק השלישי מול שוודיה בידיעה שרק ניצחון יעלה אותה. ארגנטינה שלטה לאורך כל המשחק אך לא יכלה לנצח וסיימה בתיקו 1–1 והארגנטינאים שקיוו לרגע של נחת שישכיח את הבעיות הקשות שפקדו את המדינה.

בנוסף, ארגנטינה הפסידה במשחקי הגמר של הקופה אמריקה לברזיל ב-2004 וב-2007, אף על פי שהגיעה למשחקים כפייבוריטית. היא גם הפסידה בשני גמרי גביע הקונפדרציות (ב-1995 לדנמרק וב-2005 לברזיל) ובגמר אולימפיאדת אטלנטה (1996) לניגריה. ב-2011 ארחה ארגנטינה את משחקי הקופה אמריקה, והודחה בשלב רבע הגמר על ידי נבחרת אורוגוואי.

במונדיאל 2014 הגיעה ארגנטינה לשלב הגמר, שם הפסידה 0–1 בדקה ה-112 לנבחרת גרמניה לאחר הארכה של המשחק.

בקופה אמריקה 2015 שנערך בצ'ילה, הגיעה ארגנטינה לגמר ושיחקה כנגד צ'ילה. המשחק נגמר ב-0-0 בתום הארכה והלך להכרעה בדו-קרב פנדלים. ארגנטינה הפסידה בדו-קרב לצ'ילה בתוצאה 1–4 ולפיכך סיימה במקום השני במפעל.

בקופה אמריקה 2016 שהתקיימה לציון 100 שנה להקמת המפעל בארצות הברית הגיעה ארגנטינה לגמר ושיחקה כנגד צ'ילה. המשחק נגמר ב-0–0 בתום הארכה והלך להכרעה בדו-קרב פנדלים. ארגנטינה הפסידה בדו-קרב לצ'ילה בתוצאה 2–4 ולפיכך סיימה במקום השני במפעל. לאחר משחק הגמר ליונל מסי הודיע שהוא פורש מהנבחרת, אך לקראת קמפיין מוקדמות מונדיאל 2018 מסי חזר לנבחרת.

לאחר הפסדה של ארגנטינה בגמר, מאמן הנבחרת חרארדו מרטינו התפטר ובמקומו מונה אדגרדו באוסה. ב-11 באפריל 2017 באוסה פוטר מנבחרת ארגנטינה לאחר יכולת רעה שהנבחרת הציגה במוקדמות מונדיאל 2018. ב־2 ביוני 2017 מאמנה של סביליה חורחה סמפאולי מונה למאמן הנבחרת. נבחרת ארגנטינה הציגה יכולת מאכזבת גם בהמשך המוקדמות והציגה משחק התקפי רע אשר לא תיאם את הציפיות מהנבחרת. לקראת המחזור האחרון בקמפיין ארגנטינה הייתה במקום השישי שמשאיר אותה מחוץ למונדיאל, אך ארגנטינה עמדה בציפיות וניצחה 3–1 את אקודור בקיטו דבר שהקנה לה מקום במונדיאל 2018, שבו הודחה בשמינית גמר נגד צרפת, שבסופו של דבר זכתה במונדיאל. לאחר קמפיין כושל במונדיאל 2018, ב-16 ביולי 2018, פוטר המאמן חורחה סמפאולי מהנבחרת.

ב-2019 מונה ליונל סקאלוני למאמן הנבחרת. הוא הוליך את ארגנטינה לזכייה בקופה אמריקה 2021 אחרי ניצחון בגמר על ברזיל 0–1 משער של אנחל די מריה ובכך זכתה הנבחרת בתואר ראשון מאז 1993. קפטן הנבחרת ליונל מסי זכה בתוארו הראשון במדיה, תוך כדי שהוא כובש ארבעה שערים (סיים כמלך השערים) ונבחר לשחקן המצטיין בטורניר.

ב-2022 הוביל סקאלוני את הנבחרת לזכייה בגביע כנגד צרפת, לאחר 2-2 בתום 90 דקות ו- 3-3 בהארכה, כשהשוער דיבו כך מכונה, עוצר ברגלו כדור חזק שנבעט לשער בדקה ה-118. ארגנטינה ניצחה בבעיטות הכרעה מ-11 מטר.

ב-2024 שוב זכתה נבחרת ארגטינה בקופה-אמריקה של קונמבול שהתקיים בארצות הברית. היריבה הייתה קולומביה, שזכתה בגביע אמריקה בשנת 2001. במשחק קשוח ורצוף אירועים, נפצע מסי בדקה ה-63, ובתום 90 הדקות כשהתוצאה הייתה 0-0 ניגשו הקבוצות ל-30 דקות הארכה. בדקה ה-112 הבקיע לאוטרו מרטינז את שער הניצחון. בניגוד למונדיאל קטר בו לא הגיע מרטינז לביטוי יכולותיו, בטורניר זה הבקיע חמישה שערים ולמעשה היה השחקן המצטיין. בדקה ה-116 הוחלף אנחל די-מאריה, שהודיע כי היה זה משחקו האחרון בנבחרת, אליה הצטרף בשנת 2006.

מונדיאל 2022

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במונדיאל 2022, ארגנטינה הופתעה על ידי ערב הסעודית במשחקה הראשון בשלב הבתים עם הפסד 2:1, אך בהמשך ניצחה את מקסיקו ופולין (0–2 בשני המשחקים) והעפילה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית. בשמינית הגמר ארגנטינה גברה על אוסטרליה 1-2 בזכות שערים של חוליאן אלברס וליונל מסי שכבש 5 שערים בטורניר ובכך עקף את שיאו של מראדונה עם 9 שערים בגביעי העולם. ברבע הגמר סיימה ארגנטינה בתיקו 2-2 עם הולנד וגברה עליה 3-4 בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים. בחצי הגמר הביסה ארגנטינה את קרואטיה 0-3 והעפילה למשחק הגמר. בגמר המונדיאל ניצחה ארגנטינה 2–4 בפנדלים את נבחרת צרפת וזכתה במונדיאל בפעם השלישית בתולדותיה, לאחר שהמשחק הסתיים בתוצאה 3-3. ליונל מסי הכריז שהגמר היה משחקו האחרון במונדיאלים.[5]

ארגנטינה זכתה 16 פעמים בטורניר הקופה אמריקה והיא שיאנית הזכיות בטורניר. כמו כן, זכתה ארגנטינה בגביע הקונפדרציות בשנת 1992.

משנת 1993 עד שנת 2021 ארגנטינה לא זכתה בתואר חשוב בכדורגל העולמי, למעט שתי מדליות זהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). באולימפיאדה באתונה השיגה ארגנטינה דאבל ייחודי כאשר זכתה במדליות זהב בכדורגל ובכדורסל לגברים.

נבחרות ארגנטינה ואורוגוואי מחזיקות בשיא המשחקים בין שתי נבחרות, לאחר ששיחקו זו מול זו 161 משחקים. המשחק הראשון בין שתי הנבחרות התקיים ב-1906, והיה המשחק הבינלאומי הראשון בין שתי נבחרות כדורגל שמחוץ לבריטניה (אף על פי שנבחרות קנדה וארצות הברית שיחקו ביניהן ב-1885 ו-1886, אך משחקים אלו אינם נחשבים למשחקים רשמיים).

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
אורוגוואיאורוגוואי 1930 מקום שני 5 4 0 1 18 9
הממלכה האיטלקיתהממלכה האיטלקית 1934 סיבוב ראשון 1 0 0 1 2 3
צרפתצרפת 1938 פרשה
ברזילברזיל 1950
שווייץשווייץ 1954
שוודיהשוודיה 1958 סיבוב ראשון 3 1 0 2 5 10
צ'ילהצ'ילה 1962 סיבוב ראשון 3 1 1 1 2 3
אנגליהאנגליה 1966 רבע גמר 4 2 1 1 4 2
מקסיקומקסיקו 1970 לא העפילה
גרמניהגרמניה 1974 סיבוב שני (רבע גמר) 6 1 2 3 9 12
ארגנטינהארגנטינה 1978 מקום ראשון 7 5 1 1 15 4
ספרדספרד 1982 סיבוב שני (רבע גמר) 5 2 0 3 8 7
מקסיקומקסיקו 1986 מקום ראשון 7 6 1 0 14 5
איטליהאיטליה 1990 מקום שני 7 2 3 2 5 4
ארצות הבריתארצות הברית 1994 שמינית גמר 4 2 0 2 8 6
צרפתצרפת 1998 רבע גמר 5 3 1 1 10 4
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יפןיפן 2002 סיבוב ראשון 3 1 1 1 2 2
גרמניהגרמניה 2006 רבע גמר 5 3 2 0 11 3
דרום אפריקהדרום אפריקה 2010 רבע גמר 5 4 0 1 10 6
ברזילברזיל 2014 מקום שני 7 5 1 1 8 4
רוסיהרוסיה 2018 שמינית גמר 4 1 1 2 6 9
קטר (מדינה)קטר (מדינה) 2022 מקום ראשון 7 4 2 1 15 8
ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו קנדהקנדה 2026
סה"כ 18/22 88 47 17 24 152 101
שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
ארגנטינהארגנטינה 1916 מקום שני 3 1 2 0 7 2
אורוגוואיאורוגוואי 1917 מקום שני 3 2 0 1 5 3
ברזילברזיל 1919 מקום שלישי 3 1 0 2 7 7
צ'ילהצ'ילה 1920 מקום שני 3 1 2 0 4 2
ארגנטינהארגנטינה 1921 מקום ראשון 3 3 0 0 5 0
ברזילברזיל 1922 מקום רביעי 4 2 0 2 6 3
אורוגוואיאורוגוואי 1923 מקום שני 3 2 0 1 6 6
אורוגוואיאורוגוואי 1924 מקום שני 3 1 2 0 2 0
ארגנטינהארגנטינה 1925 מקום ראשון 4 3 1 0 11 4
צ'ילהצ'ילה 1926 מקום שני 4 2 1 1 14 3
פרופרו 1927 מקום ראשון 3 3 0 0 15 4
ארגנטינהארגנטינה 1929 מקום ראשון 3 3 0 0 9 1
פרופרו 1935 מקום שני 3 2 0 1 8 5
ארגנטינהארגנטינה 1937 מקום ראשון 6 5 0 1 14 5
פרופרו 1939 פרשה
צ'ילהצ'ילה 1941 מקום ראשון 4 4 0 0 10 2
אורוגוואיאורוגוואי 1942 מקום שני 6 4 1 1 21 6
צ'ילהצ'ילה 1945 מקום ראשון 6 5 1 0 22 5
ארגנטינהארגנטינה 1946 מקום ראשון 5 5 0 0 17 3
אקוודוראקוודור 1947 מקום ראשון 7 6 1 0 28 4
ברזילברזיל 1949 פרשה
פרופרו 1953
צ'ילהצ'ילה 1955 מקום ראשון 5 4 1 0 18 6
אורוגוואיאורוגוואי 1956 מקום שלישי 5 3 0 2 5 3
פרופרו 1957 מקום ראשון 6 5 0 1 25 6
ארגנטינהארגנטינה 1959 מקום ראשון 6 5 1 0 19 5
אקוודוראקוודור 1959 מקום שני 4 2 1 1 9 9
בוליביהבוליביה 1963 מקום שלישי 6 3 1 2 15 10
אורוגוואיאורוגוואי 1967 מקום שני 5 4 0 1 12 3
1975 סיבוב ראשון 4 2 0 2 17 4
1979 סיבוב ראשון 4 1 1 2 7 6
1983 סיבוב ראשון 4 1 3 0 5 4
ארגנטינהארגנטינה 1987 מקום רביעי 4 1 1 2 5 4
ברזילברזיל 1989 מקום שלישי 7 2 3 2 2 4
צ'ילהצ'ילה 1991 מקום ראשון 7 6 1 0 16 6
אקוודוראקוודור 1993 מקום ראשון 6 2 4 0 6 4
אורוגוואיאורוגוואי 1995 רבע גמר 4 2 1 1 8 6
בוליביהבוליביה 1997 רבע גמר 4 1 2 1 4 3
פרגוואיפרגוואי 1999 רבע גמר 4 2 0 2 6 6
קולומביהקולומביה 2001 פרשה
פרופרו 2004 מקום שני 6 4 1 1 16 6
ונצואלהונצואלה 2007 מקום שני 6 5 0 1 16 6
ארגנטינהארגנטינה 2011 רבע גמר 4 1 3 0 5 2
צ'ילהצ'ילה 2015 מקום שני 6 3 3 0 10 3
ארצות הבריתארצות הברית 2016 מקום שני 6 5 1 0 18 2
ברזילברזיל 2019 מקום שלישי 6 3 1 2 7 6
ברזילברזיל 2021 מקום ראשון 7 5 2 0 12 3
ארצות הבריתארצות הברית 2024 מקום ראשון 6 5 1 0 9 1
סה"כ 44/48 208 132 43 33 483 183
שנה השתתפה בתור סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
ערב הסעודיתערב הסעודית 1992 זוכת קופה אמריקה 1991 מקום ראשון 2 2 0 0 7 1
ערב הסעודיתערב הסעודית 1995 זוכת קופה אמריקה 1993 מקום שני 3 1 1 1 5 3
ערב הסעודיתערב הסעודית 1997 לא העפילה
מקסיקומקסיקו 1999
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יפןיפן 2001
צרפתצרפת 2003
גרמניהגרמניה 2005 סגנית קופה אמריקה 2004 מקום שני 5 2 2 1 10 10
דרום אפריקהדרום אפריקה 2009 לא העפילה
ברזילברזיל 2013
רוסיהרוסיה 2017
סה"כ 3/10 10 5 3 2 22 14

הנבחרות הצעירות של ארגנטינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרת עד גיל 17

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 17

הנבחרת עד גיל 17 של ארגנטינה זכתה פעמיים באליפות אמריקה הדרומית עד גיל 17 (1985, 2003). היא סיימה כסגנית 4 פעמים (1988, 1995, 1997, 2001) ובמקום השלישי פעמיים (1991, 1993). היא מעולם לא זכתה בגביע העולם עד גיל 17, מיקום השיא שלה בקטגוריית גילאים זו הוא המקום השלישי (1991, 1995, 2003).

הנבחרת עד גיל 20

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 20

הנבחרת עד גיל 20 היא גאוות ההתאחדות הארגנטינאית. ארגנטינה מחזיקה בשיא הזכיות בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 עם 6 זכיות (1979, 1995, 1997, 2001, 2005, 2007). היא סיימה כסגנית פעם אחת (1983) ורביעית גם כן פעם אחת (2003). ארגנטינה זכתה באליפות אמריקה הדרומית עד גיל 20 5 פעמים (1967, 1997, 1999, 2003, 2015) וסיימה כסגנית 7 פעמים (1958, 1979, 1983, 1991, 1995, 2001, 2007). בין השחקנים שזכו בתואר ב-2005 ניתן למצוא את ליונל מסי, סרחיו אגוארו, פרננדו גאגו, אוסקר אוסטארי, פבלו זבאלטה, גבריאל פאלטה, נרי קרדוסו, לוקאס ביגליה, ואזקיל גאראי.

הנבחרת האולימפית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגנטינה זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). בנוסף, היא זכתה במדליית הכסף פעמיים (באולימפיאדת אמסטרדם 1928 ובאולימפיאדת אטלנטה 1996).

שיאי שחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-14 ביולי 2024.

שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בנבחרת.[6]

שיאני ההופעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליונל מסי' שיאן ההופעות (187) ומלך השערים (109) בנבחרת ארגנטינה בכל הזמנים.
דירוג שחקן הופעות שערים שנים
1 ליונל מסי 187 109 2005–הווה
2 חאבייר מסצ'ראנו 147 3 2003–2018
3 חבייר זאנטי 145 5 1994–2011
אנחל די מריה 31 2008–2024
5 ניקולאס אוטמנדי 117 6 2009–הווה
6 רוברטו אז'אלה 115 7 1994–2007
7 דייגו סימאונה 106 11 1988–2002
8 סרחיו אגוארו 101 41 2006–2021
9 אוסקר רוג'רי 97 7 1983–1994
10 סרחיו רומרו 96 0 2009–2018

מלכי השערים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דירוג שחקן שערים הופעות יחס שנים
1 ליונל מסי 109 187 0.58 2005–הווה
2 גבריאל בטיסטוטה 56 78 0.72 1991–2002
3 סרחיו אגוארו 41 101 0.41 2006–2021
4 הרנן קרספו 35 64 0.55 1995–2007
5 דייגו מראדונה 34 91 0.37 1977–1994
6 גונסאלו היגוואין 31 75 0.41 2009–2018
אנחל די מריה 145 0.21 2008–2024
8 לאוטרו מרטינס 29 64 0.45 2018–הווה
9 לואיס ארטימה 24 25 0.96 1961–1967
10 לאופולדו לוקה 22 45 0.49 1975–1981
דניאל פסארלה 70 0.31 1976–1986

קפטנים שזכו בגביע העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה שחקן הופעות שערים
1978 דניאל פסארלה 70 22
1986 דייגו מראדונה 91 34
2022 ליונל מסי 187 109

מאמני הנבחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנים מאמן Pld W D L GF GA GD W  % תארים
1921 ארגנטינהארגנטינה פדרו קלומינו[8] 1 קופה אמריקה (1921)
1924–1925 ארגנטינהארגנטינה אנחל ואסקז 13 6 6 1 19 9 10 46.15% 1 קופה אמריקה (1925)
1927–1928 ספרדספרד חוסה לאגו מילאן 13 8 3 2 44 15 29 61.54% 1 קופה אמריקה (1927)
1 מדליית כסף אולימפית (אמסטרדם 1928)
1929–1930 ארגנטינהארגנטינה פרנסיסקו אולסאר, חואן חוסה טראמולה 11 7 2 2 29 13 16 63.64% 1 קופה אמריקה (1929)
1934 איטליהאיטליה פליפה פסקוצ'י 1 0 0 1 2 3 -1 0%
1934–1937 ארגנטינהארגנטינה מנואל סיאונה 10 7 1 2 20 8 12 70% 1 קופה אמריקה (1937)
1938–1939 ארגנטינהארגנטינה אנחל פרננדס רוקה 4 3 0 1 11 6 5 75%
1939–1958 ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו סטאבילה 115 77 20 18 290 129 161 66.96% 6 קופה אמריקה (1941, 1945, 1946, 1947, 1955, 1957)
1959 ארגנטינהארגנטינה ויקטוריו ספינטו, חוסה באריירו, חוסה דלה טורה 6 5 1 0 19 5 14 83.33% 1 קופה אמריקה (1959)
ארגנטינהארגנטינה חוסה מנואל מורנו 5 2 1 2 11 13 -2 40%
1960 ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו סטאבילה 10 6 1 3 16 15 1 60% 1 אליפות פאן-אמריקאית (1960)
1960–1961 ארגנטינהארגנטינה ויקטוריו ספינטו 10 5 3 2 23 12 11 50%
1961 ארגנטינהארגנטינה חוסה ד'אמיקו 2 1 0 1 6 3 3 50%
1962 ארגנטינהארגנטינה חואן קרלוס לורנסו 5 2 2 1 4 4 0 40%
ארגנטינהארגנטינה נסטור רוסי 1 1 0 0 3 1 2+ 100%
ארגנטינהארגנטינה ג'ימי לופס 2 1 1 0 2 1 1 50%
1963 ארגנטינהארגנטינה הוראסיו טורס מרטינס 8 4 1 3 20 17 3 50%
ארגנטינהארגנטינה חוסה ד'אמיקו 2 1 0 1 6 3 3 50%
1964–1965 ארגנטינהארגנטינה חוסה מריה מינלה 15 9 5 1 31 8 23 60%
1965 ארגנטינהארגנטינה אוסוולדו סובלדיה 1 0 1 0 1 1 0 0%
1966 ארגנטינהארגנטינה חואן קרלוס לורנסו 6 2 2 2 5 6 -1 33.33%
1967 ארגנטינהארגנטינה ג׳ים לופס 5 4 0 1 12 3 9+ 80%
ארגנטינהארגנטינה כרמלו פראונה 2 0 0 2 1 3 -2 0%
1967–1968 ארגנטינהארגנטינה רנאטו צ׳זריני 5 1 1 3 5 8 -3 20%
1968 ארגנטינהארגנטינה חוסה מריה מינלה 8 2 3 3 13 13 0 25%
1969 ארגנטינהארגנטינה אומברטו מאסקיו 4 1 3 0 4 3 1 25%
ארגנטינהארגנטינה אדולפו פדרנרה 4 1 1 2 4 6 -2 25%
1970–1972 ארגנטינהארגנטינה חואן חוסה פיצוטי 23 10 8 5 35 28 7 43.48%
1972–1973 ארגנטינהארגנטינה אומר סיבורי 15 8 4 3 28 18 10 53.33%
1974 ארגנטינהארגנטינה ולדיסלאו קאפ 10 3 3 4 15 19 -4 30%
1974–1983 ארגנטינהארגנטינה ססאר לואיס מנוטי 81 43 20 18 156 82 74 53.09% 1 גביע העולם בכדורגל (1978)
1983–1990 ארגנטינהארגנטינה קרלוס בילארדו 83 28 31 24 91 77 14 33.73% 1 גביע העולם בכדורגל (1986)
1990–1994 ארגנטינהארגנטינה אלפיו באסילה 48 25 17 6 75 44 31 52.08% 2 קופה אמריקה (1991, 1993)
1 גביע הקונפדרציות (1992)
1 פיינליסימה (1993)
1994–1998 ארגנטינהארגנטינה דניאל פסארלה 55 32 13 10 98 42 56 58.18%
1999–2004 ארגנטינהארגנטינה מרסלו ביילסה 69 43 16 10 127 61 66 62.32%
2004–2006 ארגנטינהארגנטינה חוסה פקרמן 27 14 7 6 50 33 17 51.85%
2006–2008 ארגנטינהארגנטינה אלפיו באסילה 28 14 8 6 44 25 19 50%
2008–2010 ארגנטינהארגנטינה דייגו מראדונה 24 18 0 6 47 27 20 75%
2010–2011 ארגנטינהארגנטינה סרחיו בטיסטה 17 8 6 3 30 17 13 47.06%
2011–2014 ארגנטינהארגנטינה אלחנדרו סאבלה 41 26 10 5 76 33 43 63.41%
2014–2016 ארגנטינהארגנטינה חרארדו מרטינו 29 19 7 3 66 18 48 65.52%
2016–2017 ארגנטינהארגנטינה אדגרדו באוסה 8 3 2 3 9 10 -1 37.5%
2017–2018 ארגנטינהארגנטינה חורחה סמפאולי 15 7 4 4 27 21 6 46.67%
2018– ארגנטינהארגנטינה ליונל סקאלוני 57 37 15 5 113 35 78 64.91% 1 קופה אמריקה (2021)
1 פיינליסימה (2022)
1 גביע העולם בכדורגל (2022)

סגל הנבחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הנבחרת לקראת צמד משחקי הידידות נגד פנמה וקוראסאו. ההופעות והשערים מעודכנים ל-29 במרץ 2023. לאחר המשחק נבחרת קוראסאו.

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
1 שוער פרנקו ארמני 16 באוקטובר 1986 19 0 ארגנטינהארגנטינה ריבר פלייט
12 שוער חרונימו רולי 20 במאי 1992 4 0 הולנדהולנד אייאקס
23 שוער אמיליאנו מרטינס 2 בספטמבר 1992 28 0 אנגליהאנגליה אסטון וילה
2 הגנה חואן פוית 12 בינואר 1998 18 0 ספרדספרד ויאריאל
3 הגנה ניקולאס טגליאפיקו 31 באוגוסט 1992 49 0 צרפתצרפת ליון
4 הגנה גונסאלו מונטייל 1 בינואר 1997 23 1 ספרדספרד סביליה
6 הגנה חרמן פסלה 27 ביוני 1991 36 2 ספרדספרד ריאל בטיס
8 הגנה מרקוס אקוניה 28 באוקטובר 1991 51 0 ספרדספרד סביליה
13 הגנה כריסטיאן רומרו 27 באפריל 1998 20 2 אנגליהאנגליה טוטנהאם
19 הגנה ניקולאס אוטמנדי 12 בפברואר 1988 102 4 פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון
25 הגנה ליסנדרו מרטינס 18 בינואר 1998 16 0 אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד
26 הגנה נהואל מולינה 6 באפריל 1998 28 1 ספרדספרד אתלטיקו מדריד
הגנה נאוון פרס 24 ביוני 2000 1 0 איטליהאיטליה אודינזה
הגנה לאוטרו בלנקו 19 בפברואר 1999 0 0 ספרדספרד אלצ'ה
5 קשר לאנדרו פארדס 29 ביוני 1994 52 5 איטליהאיטליה יובנטוס
7 קשר רודריגו דה פול 24 במאי 1994 53 2 ספרדספרד אתלטיקו מדריד
14 קשר אסקיאל פלאסיוס 5 באוקטובר 1998 24 0 גרמניהגרמניה באייר לברקוזן
16 קשר טיאגו אלמדה 26 באפריל 2001 3 1 ארצות הבריתארצות הברית אטלנטה יונייטד
17 קשר ג'ובאני לו סלסו 9 באפריל 1996 42 2 ספרדספרד ויאריאל
18 קשר גידו רודריגס 12 באפריל 1994 27 1 ספרדספרד ריאל בטיס
20 קשר אלכסיס מק אליסטר 24 בדצמבר 1998 16 1 אנגליהאנגליה ליברפול
24 קשר אנסו פרננדס 17 בינואר 2001 12 2 אנגליהאנגליה צ'לסי
קשר אמיליאנו בואנדיה 25 בדצמבר 1996 1 0 אנגליהאנגליה אסטון וילה
קשר פקונדו בונאנוטה 23 בדצמבר 2004 0 0 אנגליהאנגליה ברייטון
קשר ולנטין קרבוני 5 במרץ 2005 0 0 איטליהאיטליה אינטר מילאנו
קשר מקסימו פרונה 7 בינואר 2003 0 0 אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי
9 חלוץ חוליאן אלברס 31 בינואר 2000 21 8 אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי
10 קיצוני ליונל מסי (קפטן) 24 ביוני 1987 180 106 ארצות הבריתארצות הברית אינטר מיאמי
11 קיצוני אנחל די מריה 14 בפברואר 1988 131 29 פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון
15 חלוץ אנחל קוריאה 9 במרץ 1995 23 3 ספרדספרד אתלטיקו מדריד
21 חלוץ פאולו דיבאלה 15 בנובמבר 1993 38 3 איטליהאיטליה רומא
22 חלוץ לאוטרו מרטינס 22 באוגוסט 1997 48 21 איטליהאיטליה אינטר מילאנו
חלוץ ניקולאס גונסאלס 6 באפריל 1998 22 4 איטליהאיטליה פיורנטינה
חלוץ ג'ובאני סימאונה 22 באוגוסט 1995 5 1 איטליהאיטליה נאפולי

שחקנים מפורסמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים המוקדמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות השפל (תום מלחמת העולם הראשונה ועד הזכייה בגביע העולמי)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-70 המאוחרות ושנות ה-80

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוף שנות ה-80, שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני העשורים הראשונים של שנות ה-2000 והדור הנוכחי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים והישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הניצחון הגבוה ביותר: 12–0 נגד אקוודור, (22 בינואר 1942, קופה אמריקה 1942)
  • ההפסד הגבוה ביותר: 1–6 נגד צ'כוסלובקיה (15 ביוני 1958, מונדיאל 1958)
  • רצף המשחקים הארוך ביותר ללא הפסד: 36 (27 ניצחונות, 9 תוצאות תיקו. 2 ביולי 2019–22 בנובמבר 2022)
  • רצף המשחקים הארוך ביותר ללא ניצחון: 9 (5 תוצאות תיקו, 4 הפסדים.10 ביולי 1989–8 במאי 1990)
  • רצף הניצחונות הארוך ביותר: 9 (29 בינואר 1941–25 בינואר 1942)
  • רצף ההפסדים הארוך ביותר: 3
  • ארגנטינה שיחקה 65 משחקים במסגרת הגביע העולמי. היא ניצחה 33 משחקים, סיימה בתיקו ב-13 והפסידה ב-19. יחס השערים עומד על 74:113.
  • ליונל מסי הוא שיאן ההופעות במשחקי הגביע העולמי עם 26 הופעות.
  • ליונל מסי הוא מלך שערי ארגנטינה במוקדמות הגביע העולמי עם 21 שערים. והוא גם הכובש המצטיין של ארגנטינה במסגרת גביע העולם עם 13 שערים.
  • גבריאל בטיסטוטה הוא השחקן היחיד שכבש שלושער בשני מונדיאלים שונים.
  • במשחקי גביע העולם נבחרת ארגנטינה קיבלה במהלך המשחקים 10 כרטיסים אדומים ובכך מחזיקה בשיא שלילי. היא מקדימה את נבחרת ברזיל לה 9 כרטיסים אדומים.
  • ארגנטינה שברה שלושה שיאים שליליים במהלך מונדיאל 1990: 3 כרטיסים אדומים (ג'וסטי, דסוטי ומונסון) במהלך המשחקים ששניים מהם בגמר הגביע כאשר מונזון היה לשחקן הראשון שמורחק במשחק הגמר. בנוסף, ארגנטינה הייתה לנבחרת הראשונה שלא מצליחה להבקיע שער במשחק גמר.
  • חאבייר מסצ'ראנו הוא הספורטאי הארגנטינאי היחיד שזכה בשתי מדליות זהב. מסצ'ראנו זכה במדליות באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008).
  • ליונל מסי הוא מלך הבישולים של הנבחרת בכל הזמנים עם 42 בישולים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
  2. ^ 1 2 החל מאוגוסט 1993 – אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל
  3. ^ 1 2 תיעוד הופעות ליאונל מסי במדי נבחרת ארגנטינה, מאת רוברטו ממרוד. נבדק ב-2 באוקטובר 2023, באותו זמן היה מעודכן ל-14 ביולי 2023.
  4. ^ 1 2 תוצאת משחק ארגנטינה - אקוודור במוקדמות גביע העולם 2026 באתר פיפ"א. נכון ל-2 באוקטובר 2023, המשחק הזה לא מתועד ברשימה של רוברטו ממרוד.
  5. ^ Matias Grez, Lionel Messi confirms final will be last World Cup game ever as Argentina overpowers Croatia 3-0, CNN, ‏2022-12-13 (באנגלית)
  6. ^ Argentina national football team statistics and records: appearances, www.11v11.com
  7. ^ "ARGENTINA NATIONAL TEAM ARCHIVE". Rec.Sport.Soccer Statistics Foundation.
  8. ^ Entrenadores campeones de la Copa América con la Celeste y Blanca